<h1>הרוקח סימן ש"ג</h1>
<h2>דף ד.</h2>
וששאלתם דגים שנצודו ביום טוב הראשון מהו לאכול מהן בי"ט שני ושני ימים טובים של גליות מי מדמינן להו לביצה כדאמר' רבנן נולדה בזה מותרת בזה והכא נמי אמרינן שרי למיכל מינייהו או דילמא כיון דשני אסור בעשיית מלאכה כראשון ואסור לצוד וללקט בו אמרינן אסור למיכל בשני מאי דאלקוט בראשון כיון דתרווייהו עלן כחד בכל מילי משוין חד ונטרינן לשני בערב בכדי שיעשו. מאי. כן ראינו שמותר לאכול מדגים ומענבים אלו בלילי יום טוב שני בכדי שיעשו כביצה בכל החגים חוץ מב' ימים טובים של ראש השנה ושני ימים טובים שחלו בשבת ובאחד בשבת. ושני ימים טובים שחלו יו"ט ושבת דקאמרינן לענין ביצה שני יו"ט של ר"ה רב ושמואל דאמר' תרווייהו נולדה בזה אסורה בזה וכן הלכה. ואיתמר שבת וי"ט רב אמר נולדה בזה אסורה בזה. ור' יוחנן אמר נולדה בזה מותרת בזה. ואע"פ שבכל מקום רב ור' יוחנן הלכה כרבי יוחנן בזה הלכה כרב. וי"ט ושבת דקאמרי כתנאי נולדה בשבת תיאכל ביום טוב. ביום טוב תיאכל בשבת. רבי יהודה בשם אלעזר אמר וכו'. והלכה כבית הילל. וקאמר שני ימים טובים של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה ורב אסי אמר נולדה בזה אסורה בזה ואמר רבא הלכה כרב בהני תלת בין לקולא בין לחומרא. ומנין שפירות כביצה. דתנן ביצה שנולדה בי"ט בית שמאי אומרים תיאכל ובית הילל אומרים לא תיאכל. ואמרי' בגמרא מאי טעמא דבית הילל משום פירות שנשרו וכו'. אלמא דמשוי פירות כביצה.
